דברים מגיל ארבעים
לכבוד יום הולדת ארבעים החלטתי לכתוב לכן קצת חוויות והמלצות על ניהול שגרת טיפוח שלמדתי עם השנים ומשבר גיל ה 40 בלי קשר לגיל…
מערכת היחסים שלי עם העור התחילה לפני כ 28 שנים איפשהו שם בגיל 12, התעסקתי, נגעתי, חקרתי, כמו כולן בערך. לא לימדו אותי איך ובמה לטפח ולטפל בעור, למדתי עם השנים שהעור שלנו צריך יחס מתאים בכל גיל, שהוא זוכר את החשיפה לשמש, הנגיעות המיותרות, הכימיקלים וחשוב להיות טובים אליו, להתייחס ולהשקיע בו מגיל צעיר.
למדתי שהתמדה וטיפוח עקבי מובילים לתוצאות משמעותיות.
שלכל אחת יש את העור היחודי לה ומה שמתאים לה לא בהכרח יתאים לאחרת.
בשנה האחרונה למדתי הכי הרבה דברים משמעותיים על העור, שאפשר ורצוי לטפח את העור גם בזמן משבר, זה לא יאמן כמה הסטרס משפיע על המצב שלו. כמה ששתיית מים היא קריטית וחשובה לחיות ומלאות העור ששינה טובה ניכרת מיד על עור הפנים ושמבחינת טיפוח בסיסי במצבים שאין אפשרות, מספיק סבון טוב סרום מהמם וקרם הגנה יעיל ובריא. 10- 20 דקות ביום לעיסוי ותרגילי פנים.
האמת שגיל 40 תפס אותי לא מוכנה היו לי תוכניות גדולות לעצמי אבל עכשיו גם קטנות נראות לי בסדר:)
זה התחיל בסגר הראשון והלידה של יובל, תקופה ארוכה של בית כמו רובינו. מתפעלת עסק שהכפיל את המכירות שלו בין לילה, משלוחים, לקוחות, סחורה טירוףףף ובמקביל בית, ילדים, תינוק ,הייתי מורה, גננת, טבחית, כובסת, כמו כולם בערך, עצמי לא היה שם! שנה וחצי אחרי, עדיין בעידן ההיסטריה של הקורונה יובל אובחן עם אפילפסיה, מצאתי את עצמי שבורת לב, מרוסקת. הבנתי שמשהו גדול קורה פה ואחרי חודש האפליפסיה הסתברה כעמידה לתרופות, פרכוסים קצרים, נפילות, פציעות, תסכול מטורף שלו ושלנו, בתקופות קשות ספרנו שלוש מאות צניחות ממה שראינו, בלי הגזמה. מעל 10 תרופות פסיכוטיות, אמיתי!! ימים שהוא מתנהג כמו משוגע, זורק את עצמו, תולש שיערות קופץ ממרפסת ממש מזיק לעצמו! שנה של סטרואידים הילד נפוח כמו בלון, 15 אשפוזים…
יובל כוכב בכל מקום שהוא מגיע, מנסה לתקשר ומיד מתאהבים בו ובעיניים הטובות שלו. בידיים הכי טובות, טיפולים משלימים, אבל כלום לא עוזר, להיפך, ממש מדרדר! כבר היו רגעים קשים, במיוחד בפעם האחרונה, ימים שלמים שהוא מנסה ללכת ולא מצליח, כל כמה צעדים נפילה, בכי, תסכול, גרירת רגליים ואז לפתע צד אחד של הגוף צונח, לוקחת אותו ועפה למיון בהיסטריה, חשד לאירוע מוחי! זהו, שם חשבתי שנגמרו לנו החיים. הבנו שזה מפרכוס ואין ברירה צריך פתרון אחר, החלטנו שאנחנו הולכים לתזונה קטוגנית, אין לנו מה להפסיד, מעל עשור למדתי וחקרתי רפואות מסורתיות והתמחתי בתזונה, אני לגמריי יכולה להסתכל על זה כתרופה ולעזור לזה לקרות. במקביל התחלנו תהליך תומך של צמחי מרפא וביקשנו מהרופאה האהובה שלנו להתחיל גמילה מהתרופות הקשות. 5 ימים ראשונים העברנו באשפוז, הוא היה חלש אבל התחזק, התרגל, התרגלנו לתזונה, לשקילות והבדיקות היומיות. וככה עד היום שלושה חודשים אחרי אין פרכוסים נראים לעין, שיפור התפתחותי איטי ומרגש, גם ה״פני בלון״ הנפוחות ירדו אחרי שאמרנו ביוש לסטרואידים. אנחנו מתקדמים צעד צעד, מלאים בתקווה ואמונה. המשפט הראשון שממנו התחלתי את ריפוי העור היה דרך התזונה, אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים או למעשה בוחרים לאכול והיום יותר מתמיד אני מבינה כמה עוצמות יש לתזונה מדוייקת.
אחרי תקופה מטורפת שעצמי לא היה שם החלטתי שאני משקיעה בעצמי למרות שכרגע זה צפוף התחלתי לרקוד, כמה זה חשוב לקחת לעצמנו רגעים.
היום אני חוגגת 40, יחד עם הבת שלי ואחותי האהובות שנדחפו לי לתאריך:)
בעוד יומיים נעשה ליובל את הבדיקה שאני כל כך מחכה לה ונדע קצת יותר על מצבו הפנימי.
המשבר שלי, שאין לו קשר לגיל 40… כנראה שבמציאות אחרת הייתי פותחת אותו בלי משבר שהביא איתו הרבה מחשבות, תובנות, רעיונות, שאיפות והגשמות.
במהלך החצי שנה האחרונה אני עובדת על סדרה חדשה ומרגשת שכוללת 4 מוצרים שפותחו על בסיס מדעי, מרוכז בחומרים אקטיבים ושומרים על ערכי המותג. הסדרה צפויה לצאת בקרוב והיא לגמרי מסמלת את החוויה ואת הגדילה שלי ממנה, גם העור שלי נכנע לסטרס ולעצב והייתי חייבת לתת לו בוסט ולהאיר אותו, חכו בסבלנות אתן הולכות לעוף!
בינתיים תחזיקו לנו אצבעות🤍
באתר מחכה לכן 2+1 מתנה ל 48 שעות
מערכת היחסים שלי עם העור התחילה לפני כ 28 שנים איפשהו שם בגיל 12, התעסקתי, נגעתי, חקרתי, כמו כולן בערך. לא לימדו אותי איך ובמה לטפח ולטפל בעור, למדתי עם השנים שהעור שלנו צריך יחס מתאים בכל גיל, שהוא זוכר את החשיפה לשמש, הנגיעות המיותרות, הכימיקלים וחשוב להיות טובים אליו, להתייחס ולהשקיע בו מגיל צעיר.
למדתי שהתמדה וטיפוח עקבי מובילים לתוצאות משמעותיות.
שלכל אחת יש את העור היחודי לה ומה שמתאים לה לא בהכרח יתאים לאחרת.
בשנה האחרונה למדתי הכי הרבה דברים משמעותיים על העור, שאפשר ורצוי לטפח את העור גם בזמן משבר, זה לא יאמן כמה הסטרס משפיע על המצב שלו. כמה ששתיית מים היא קריטית וחשובה לחיות ומלאות העור ששינה טובה ניכרת מיד על עור הפנים ושמבחינת טיפוח בסיסי במצבים שאין אפשרות, מספיק סבון טוב סרום מהמם וקרם הגנה יעיל ובריא. 10- 20 דקות ביום לעיסוי ותרגילי פנים.
האמת שגיל 40 תפס אותי לא מוכנה היו לי תוכניות גדולות לעצמי אבל עכשיו גם קטנות נראות לי בסדר:)
זה התחיל בסגר הראשון והלידה של יובל, תקופה ארוכה של בית כמו רובינו. מתפעלת עסק שהכפיל את המכירות שלו בין לילה, משלוחים, לקוחות, סחורה טירוףףף ובמקביל בית, ילדים, תינוק ,הייתי מורה, גננת, טבחית, כובסת, כמו כולם בערך, עצמי לא היה שם! שנה וחצי אחרי, עדיין בעידן ההיסטריה של הקורונה יובל אובחן עם אפילפסיה, מצאתי את עצמי שבורת לב, מרוסקת. הבנתי שמשהו גדול קורה פה ואחרי חודש האפליפסיה הסתברה כעמידה לתרופות, פרכוסים קצרים, נפילות, פציעות, תסכול מטורף שלו ושלנו, בתקופות קשות ספרנו שלוש מאות צניחות ממה שראינו, בלי הגזמה. מעל 10 תרופות פסיכוטיות, אמיתי!! ימים שהוא מתנהג כמו משוגע, זורק את עצמו, תולש שיערות קופץ ממרפסת ממש מזיק לעצמו! שנה של סטרואידים הילד נפוח כמו בלון, 15 אשפוזים…
יובל כוכב בכל מקום שהוא מגיע, מנסה לתקשר ומיד מתאהבים בו ובעיניים הטובות שלו. בידיים הכי טובות, טיפולים משלימים, אבל כלום לא עוזר, להיפך, ממש מדרדר! כבר היו רגעים קשים, במיוחד בפעם האחרונה, ימים שלמים שהוא מנסה ללכת ולא מצליח, כל כמה צעדים נפילה, בכי, תסכול, גרירת רגליים ואז לפתע צד אחד של הגוף צונח, לוקחת אותו ועפה למיון בהיסטריה, חשד לאירוע מוחי! זהו, שם חשבתי שנגמרו לנו החיים. הבנו שזה מפרכוס ואין ברירה צריך פתרון אחר, החלטנו שאנחנו הולכים לתזונה קטוגנית, אין לנו מה להפסיד, מעל עשור למדתי וחקרתי רפואות מסורתיות והתמחתי בתזונה, אני לגמריי יכולה להסתכל על זה כתרופה ולעזור לזה לקרות. במקביל התחלנו תהליך תומך של צמחי מרפא וביקשנו מהרופאה האהובה שלנו להתחיל גמילה מהתרופות הקשות. 5 ימים ראשונים העברנו באשפוז, הוא היה חלש אבל התחזק, התרגל, התרגלנו לתזונה, לשקילות והבדיקות היומיות. וככה עד היום שלושה חודשים אחרי אין פרכוסים נראים לעין, שיפור התפתחותי איטי ומרגש, גם ה״פני בלון״ הנפוחות ירדו אחרי שאמרנו ביוש לסטרואידים. אנחנו מתקדמים צעד צעד, מלאים בתקווה ואמונה. המשפט הראשון שממנו התחלתי את ריפוי העור היה דרך התזונה, אנחנו זה מה שאנחנו אוכלים או למעשה בוחרים לאכול והיום יותר מתמיד אני מבינה כמה עוצמות יש לתזונה מדוייקת.
אחרי תקופה מטורפת שעצמי לא היה שם החלטתי שאני משקיעה בעצמי למרות שכרגע זה צפוף התחלתי לרקוד, כמה זה חשוב לקחת לעצמנו רגעים.
היום אני חוגגת 40, יחד עם הבת שלי ואחותי האהובות שנדחפו לי לתאריך:)
בעוד יומיים נעשה ליובל את הבדיקה שאני כל כך מחכה לה ונדע קצת יותר על מצבו הפנימי.
המשבר שלי, שאין לו קשר לגיל 40… כנראה שבמציאות אחרת הייתי פותחת אותו בלי משבר שהביא איתו הרבה מחשבות, תובנות, רעיונות, שאיפות והגשמות.
במהלך החצי שנה האחרונה אני עובדת על סדרה חדשה ומרגשת שכוללת 4 מוצרים שפותחו על בסיס מדעי, מרוכז בחומרים אקטיבים ושומרים על ערכי המותג. הסדרה צפויה לצאת בקרוב והיא לגמרי מסמלת את החוויה ואת הגדילה שלי ממנה, גם העור שלי נכנע לסטרס ולעצב והייתי חייבת לתת לו בוסט ולהאיר אותו, חכו בסבלנות אתן הולכות לעוף!
בינתיים תחזיקו לנו אצבעות🤍
באתר מחכה לכן 2+1 מתנה ל 48 שעות